סקר ציון

סקר ציון מודד כיצד המשתתפים מעריכים כל אפשרות לפי סולם מספרי משותף. בשונה מסקר לבחור, יש לתת ציון לכל אפשרות. כך התוצאות מראות גם אילו אפשרויות מועדפות וגם עד כמה הן מועדפות.

מתי להשתמש בסקר ציון

כדאי להשתמש בסקר ציון כאשר אפשר להעריך כל אפשרות בנפרד לפי אותה שאלה. הוא מתאים למשל ל:

  • הערכת מידת המוכנות של כל חלק בפרויקט;
  • דירוג החשיבות של כמה עקרונות;
  • מדידת עניין בנושאים אפשריים לפגישה;
  • הערכת בקשות למענק לפי קריטריון משותף; או
  • השוואת ההתאמה של כמה הצעות.

יש להגדיר מה משמעות הקצה התחתון והקצה העליון של הסולם. ללא הגדרה משותפת, אותו מספר עשוי לקבל משמעויות שונות אצל מצביעים שונים. כאשר נדרשת רק בחירה בין אפשרויות, אפשר להשתמש בלבחור. כאשר המשתתפים צריכים לחלק תקציב מוגבל בין האפשרויות, אפשר להשתמש בלהקצות.

דוגמה: מתן ציונים למיקומים אפשריים לניסוי

קואופרטיב חלב שיבולת שועל בוחר מיקומים לניסוי של בקבוקים להחזרה. חברי הקבוצה מתבקשים לתת ציון לארבעה מיקומים, מ־0 (לא מתאים) עד 10 (אידיאלי), תוך התחשבות בנגישות ללקוחות, בזמינות הצוות, באחסון ובהובלה לאיסוף הבקבוקים.

הגדרת הסקר

יש לנסח שאלה אחת שמתאימה לכל האפשרויות. יש להוסיף את הפריטים להערכה, לקבוע ציון מינימום וציון מקסימלי, ולהסביר בפרטים מה משמעות קצות הסולם. אפשר להבהיר את ההיקף של כל פריט בתיאור האפשרות.

יש לבחור סולם שהמשתתפים יכולים להשתמש בו בעקביות. סולם של 0–5 מהיר לשימוש; סולם של 0–10 מאפשר הבחנות דקות יותר. דיוק רב יותר לא בהכרח מספק מידע טוב יותר, ולכן כדאי לבחור בסולם הקצר ביותר שמתאים לשאלה.

הצבעה אנונימית והצגת האפשרויות בסדר אקראי עשויות לעזור לצמצם השפעות חברתיות והשפעות של סדר ההצגה.

הצבעה

המשתתפים מזיזים מחוון כדי לתת ציון לכל אפשרות. בדוגמה זו, בית הקפה בתחנה המרכזית מקבל ציון 8, השוק שעל גדת הנהר 6, מתחם האוכל באוניברסיטה 7, והמשרדים בנמל 5.

הנימוק מסביר כיצד הוחל הסולם בהצבעה. כך הקבוצה יכולה להבחין בין ציון נמוך שנובע ממחסור במידע לבין ציון נמוך שנובע מחשש מהותי.

קריאת התוצאות

התוצאות מציגות לכל אפשרות:

  • נקודות: סכום כל הציונים;
  • מתכוון: ממוצע הציונים; וכן
  • מצביעים: מספר האנשים שנתנו ציון לאפשרות.

בדוגמה זו, לבית הקפה בתחנה המרכזית הממוצע הגבוה ביותר, 7.5. למשרדים בנמל הממוצע הנמוך ביותר, 5.25, ואילו השוק שעל גדת הנהר ומתחם האוכל באוניברסיטה חולקים ממוצע של 7. ארבעה מתוך חמשת האנשים שהוזמנו כבר הצביעו, ולכן הקבוצה יכולה לראות שעדיין חסרה תשובה אחת.

יש להשוות ממוצעים רק כאשר מספר המצביעים דומה בין האפשרויות. לפני שמייחסים משמעות להבדל קטן, כדאי לקרוא את נימוקי ההצבעות ולפרסם מסקנה שמסבירה איזו פעולה תינקט בעקבות הציונים.