קונצנזוס
הצעת קונצנזוס נועדה להגיע להסכמה משותפת של כל המעורבים. אפשרויות התגובה המוגדרות כברירת מחדל הן מסכים/ה, נמנע/ת, לא מסכים/ה או וטו.
עמוד זה מסביר כיצד לנהל הצעת קונצנזוס אחת. לתהליך העבודה המלא, מדיון ובדיקת כיוון ועד תיקונים ומסקנה, ניתן לעיין בתהליך הקונצנזוס.
מתי להשתמש בקונצנזוס
קונצנזוס מתאים להחלטות שבהן חשוב שתהיה תחושת אחריות משותפת רחבה, ושהקבוצה מוכנה לברר יחד חששות ולהתמודד איתם. הוא מתאים לתקנים משותפים, להסכמים על ניהול הקבוצה, למחויבויות אסטרטגיות ולהחלטות שמשפיעות על הקבוצה כולה.
קונצנזוס דורש בדרך כלל דיון וגיבוש הצעה לפני ההצבעה. יש להגדיר את המשמעות ואת ההשלכות של וטו בקבוצה. אם התהליך אינו כולל הטלת וטו, יש לערוך את התבנית ולהסיר את האפשרות הזאת.
דוגמה: אימוץ תקן להחזרת בקבוקים
קואופרטיב Oatmilk פיתח תקן הכולל פיקדונות, איסוף, שטיפה, תיעוד בטיחות מזון ודיווח. מכיוון שכל צוות ישתמש בו, הקואופרטיב מבקש להגיע לקונצנזוס לפני אימוצו.
הגדרת ההצעה
יש להציג את מלוא ההסכמה הנבחנת ולצרף קישורים למידע תומך. יש להסביר כל אפשרות תגובה, ובפרט את ההבדל בין לא מסכים/ה לבין וטו. יש להקצות די זמן לשאלות ולתיקונים.
הצבעה
ההצבעה כוללת בחירת התגובה התואמת את העמדה האישית והסבר על האינטרסים או החששות שמאחוריה. נימוק להטלת וטו צריך להבהיר מדוע אימוץ ההצעה יפגע בצורך בסיסי או יפר עיקרון מוסכם.
קריאת התוצאות
התרשים מציג את התפלגות התגובות. יש לבחון כל הצבעה של לא מסכים/ה ואת כל הנימוקים לווטו; קונצנזוס הוא תהליך של מתן מענה לחששות, ולא רק ספירת קולות של מסכים/ה.
שיתוף מסקנה
לאחר סגירת ההצעה, יש לשתף מסקנה. אם הקבוצה הגיעה להסכמה, יש לתעד את ההסכמה הסופית ואת חלוקת האחריות. אחרת, יש לתעד מה יתוקן ומתי הקבוצה תחזור להצעה. להסבר על אופן השימוש במסקנות, ניתן לעיין בשיתוף מסקנה.
