בדיקת כיוון
בדיקת כיוון אוספת תגובות בזמן שרעיון עדיין מתגבש. האפשרויות — נראה טוב, יכול להיות טוב יותר ו־צריך חשיבה מחודשת — מראות אם הקבוצה מוכנה להתקדם או שכדאי לשנות את הרעיון תחילה.
בעמוד זה מוסבר כיצד לערוך בדיקת כיוון. דוגמאות לשימוש בה כשלב בתהליך רחב יותר מופיעות בתהליך החלטה פשוט, בתהליך הסכמה ובתהליך קונצנזוס.
מתי להשתמש בבדיקת כיוון
ניתן להשתמש בבדיקת כיוון כדי:
- לבחון טיוטה ראשונית לפני השקעה בהצעה מפורטת;
- להעלות שאלות וחששות לפני החלטה רשמית;
- לבדוק אם נדרש סבב דיון נוסף; או
- להשוות את מידת התמיכה לפני שינוי הרעיון ואחריו.
אין לראות ב־נראה טוב אישור רשמי, אלא אם הקבוצה הסכימה לכך במפורש. כשהתגובה צריכה לאשר החלטה, יש להשתמש בהסכמה או בקונצנזוס.
דוגמה: בדיקת תוכנית לניסוי
קואופרטיב חלב שיבולת השועל הכין טיוטה לניסוי בבקבוקים להחזרה. הקואופרטיב עורך בדיקת כיוון כדי לברר אם לוח הזמנים לאיסוף, בדיקות השטיפה ותוכנית הדיווח מוכנים לבדיקה סופית.
הגדרת ההצעה
יש לציין לאיזה שלב הגיע הרעיון ומה ייעשה עם המשוב. ניתן להשאיר את משמעות התגובות כפי שהיא או לערוך אותה כך שתתאים לשפה של הקבוצה. יש לקבוע מועד סיום שישאיר מספיק זמן לשינוי התוכנית.
הצבעה
יש לבחור בתגובה שמשקפת בצורה הטובה ביותר את העמדה הנוכחית ולהסביר מה מוכן או מה צריך להשתנות. נימוק מועיל נותן למי שכתב את ההצעה דבר מסוים שאפשר לפעול לפיו.
קריאת התוצאות
התרשים מציג את מספר ההצבעות ואת שיעורן לכל תגובה. יש לקרוא את הנימוקים לצד התפלגות ההצבעות: גם חשש מבוסס אחד עשוי לדרוש התייחסות, אפילו אם רוב המשתתפים בחרו ב־נראה טוב.
יש לפרסם מסקנה שמסכמת את השינויים שהקבוצה תעשה, או מתעדת שהרעיון מוכן לשלב הבא בקבלת ההחלטה.