במהלך התהליך
איפה אנחנו במפה?
כשאפשר להתמצא בציר הזמן או בסדר היום, תחושת הביטחון והתמיכה מתחזקת. אנשים רוצים לדעת מה עושים עכשיו, מה צפוי בהמשך, ולקבל תזכורת למה שכבר נעשה. הבנת המבנה הכולל של התהליך עוזרת להבין כיצד לתרום ביעילות.
למשל, כשברור שבהמשך יוקדש זמן לשאלות ותשובות, קל יותר לשמור את השאלות לסיום המצגת. כשברור שיש שלב של הרחבת האפשרויות ואחריו שלב של התכנסות, קל יותר להימנע מקפיצה מוקדמת לפתרונות. חשוב לדעת איזה סוג של תרומה נדרש ובאיזה שלב.
מיפוי התהליך באופן שמאפשר להסביר אותו מחייב גם חשיבה מעמיקה על המסלול כולו במסגרת ההנחיה, ועוזר לוודא שלכל חלק בתהליך יש מטרה שתורמת למכלול מגובש. תהליך שמונחה היטב מתקדם בסדר הגיוני.
ב־Loomio
- החלטה ב־Loomio כבר מתקדמת בסדר הגיוני בסיסי (וזו הסיבה שהתהליך עובד): התכנסות של אנשים (פתיחה והזמנה), דיון (הרחבת האפשרויות), העלאת הצעה (התכנסות), החלטה ופעולה (סיכום).
- השימוש ב־Loomio הוא לעיתים חלק מתהליכים שמופו במפורש, כגון תהליך התייעצות רב־שלבי.
- אנו מציעים כלי הנחיה שעוזרים להציג את מפת התהליך, כגון שדה תיאור הקבוצה ומועדי הסיום של הצעות. ניתן להשתמש בהם מראש כדי להרחיב את ההקשר עבור המשתתפים.
אמנות ההבחנה
הבחנה במתרחש היא כנראה מיומנות ההנחיה החשובה ביותר. היא מאפשרת להבין אילו התערבויות או תגובות נחוצות, כיצד לעודד תרומות מתאימות ואיך לסייע לקבוצה להבחין במה שקורה בתוכה. הערך של ההנחיה נובע מהקדשת תשומת לב ומהפעולה בעקבות מה שמתגלה, בזמן שאחרים עשויים להתמקד בתוכן מסוים או בסדר היום שלהם.
הבחנה יעילה משלבת מידע מועיל עם רגישות ומיומנות בפרשנותו. בתחום ההנחיה נהוג לדבר על ״קריאת״ החדר: תגובות רגשיות, מתחים ויחסי כוח. להנחיה נחוצות מערכות יעילות שמספקות סימנים על המתרחש.
ב־Loomio
- תכונות רבות מסייעות להבחין במתרחש — הבולטת שבהן היא כנראה האפשרות לראות כיצד תרשים העוגה בהצעה מתעצב.
- התוכנה מזהה דברים מסוימים: היכן כבר הייתה השתתפות והיכן עדיין לא, אילו נושאים עולים, אילו הזמנות לקבוצה התקבלו ואילו עדיין לא, וכדומה.
- ב־Loomio ניתן במסגרת ההנחיה לקרוא עשרות דיונים במקביל, לראות בבירור מה משותף בהם ולפעול בהתאם.
- שיחה מקוונת יכולה להפוך את המשתמע למפורש, וכך להקל על ההבחנה בו.
- תקשורת בכתב יכולה לסייע מאוד בתיאור מה שמתגלה ובהסבר מדוע ננקטת פעולה מסוימת בתגובה. למשל, ניתן לצטט מילים מדויקות שנכתבו ולשקף מה עולה מהן. ניתן לעשות זאת גם ברמת הדיון כולו, באמצעות בחירת מגוון ציטוטים והבחנה בנושאים חוזרים או במחלוקות מתהוות.
- קל הרבה יותר להבחין במתרחש כשהקצב אטי יותר, וזה אחד היתרונות המרכזיים של Loomio — תקשורת שאינה מחייבת נוכחות בו־זמנית וניתן לקרוא בכל קצב. היא מאפשרת גם לזהות התפתחויות לאורך זמן, תוך התייחסות ישירה לדיונים קודמים.
- האפשרות לקיים דיונים במקביל מאפשרת לקיים גם דיון ״מטא״, המכונה גם ״כובע כחול״ או דיון על הדיון, בזמן שהדיונים העיקריים מתקדמים. כך ניתן ליצור מרחב משותף לתרגול ההבחנה במתרחש בלי להאט את התהליך.
הקשבה לקולות מגוונים
בחברה שלנו, שכבות רבות של היסטוריה, יחסי כוח, תרבות ופסיכולוגיה פועלות יחד להגברת קולות מסוימים ולהשתקת אחרים. הדבר מתבטא בכל רובד של החוויה, מהאמונות העמוקות ביותר בתת־מודע ועד למערכת הפוליטית ולחוקים שלנו.
אבל הרעיונות הטובים ביותר לא תמיד מגיעים מהקולות החזקים ביותר, ותפקיד ההנחיה הוא לצמצם את ההטיות האלה. כאשר המטרות הן צדק חברתי, יעילות קבוצתית וקבלת החלטות איכותית, חשוב להיות מודעים לדינמיקה שעימה אנו מתמודדים יחד.
כדי לחדש, יש לפנות מקום לנקודות מבט שונות — למרבה המזל, זה גם מה שנדרש כדי ליצור צוות שבו לכולם יש יכולת להשפיע. גורמים תרבותיים וטכניים מסוגים שונים פועלים יחד להעדפת קולות מסוימים על חשבון אחרים. ניתן ליישם שיטות רבות כדי לערער באופן שיטתי על ההטיה הזאת, אבל עצם המודעות אליה היא נקודת התחלה טובה. — ריצ'רד ברטלט
החוויה האנושית שלנו מתקיימת בתוך תודעה אחת, ולכן יש נטייה לשכוח שאנשים אחרים חווים את העולם אחרת. אפילו בתוך קבוצה שנראית אחידה יש מגוון עצום של נקודות מבט, קצבים והעדפות. הפנמת העובדה שאנשים אחרים שונים מאיתנו היא אתגר מרכזי בצמיחה האישית.
אין גישה אחת שמתאימה לכולם. כל צורת תקשורת מחזקת קולות מסוימים ומחלישה אחרים, או מדגישה נטיות שונות אצל אותו אדם. לכן יש להשתמש במגוון גישות כדי לאפשר לקולות רבים ושונים לתרום את מיטבם.
יש לבדוק שניתן מענה לסגנונות למידה שונים. דרך פשוטה לבדוק זאת היא באמצעות דימוי הראש, הלב והידיים. בלמידה דרך הראש נדרשים עובדות ומידע מפורט. בלמידה דרך הלב, סיפורים מעודדים למידה ונדרש חיבור רגשי לעבודה. למידה דרך הידיים מתמקדת בעשייה ובפעילות. — סילביה זור
אחת הדרכים הטובות ביותר לאפשר לקולות מגוונים להישמע ולהשתלב היא להציע מגוון צורות תקשורת, שנותנות מענה לצרכים ולהעדפות שונים ויוצרות תנאים שוויוניים יותר לתקשורת.
כמה אבני יסוד מקובלות לתכנון תקשורת שיתופית שנותנת מקום למגוון סגנונות:
- גודל הקבוצה — חשיבה אישית, זוגות, קבוצה קטנה, קבוצה גדולה, שיחה בין שני אנשים, פנייה של אדם אחד לרבים, תקשורת בין רבים לרבים.
- אמצעי ביטוי — כתיבה, ציור, וידאו, שירה, ריקוד, תרשימי זרימה, משוואות, סמלים, סיפורים, דמעות, צחוק, ויכוח ועוד.
- כללי דיון — סבבים (שמיעת כל אדם פעם אחת לפני שממשיכים), הגבלת תדירות הדיבור (ניתן לדבר שוב רק לאחר ששני אנשים אחרים דיברו), מקל דיבור (ניתן לדבר רק כשמקל הדיבור ביד, ללא הפרעות), זמן דיבור מוגבל (ניתן לדבר במשך דקה אחת בלבד), זמן דיבור בלתי מוגבל (ניתן להמשיך לדבר ללא הגבלת זמן, תוך הקשבה מעמיקה של כולם), מעקב אחר השתתפות (כמה דיברו נשים לעומת גברים וכדומה), הפסקות של שקט בין התבטאויות (לעיבוד ולמחשבה).
- לתת מקום לשקט שקט מביך רק אם נותנים לו להיות מביך. שקט הוא הזדמנות לחשוב. — סילביה זור
ב־Loomio
- התכנון של Loomio התמקד תמיד ב״הקשבה לכל הקולות״, כולל אנשים שאין באפשרותם להיות נוכחים פיזית, אנשים שנוטים לדבר פחות, אנשים עסוקים ועוד.
- בטקסט, לכל קול יש פחות או יותר אותה ״עוצמה״ ואותה ״מהירות״. תקשורת כתובה שאינה מחייבת השתתפות בו־זמנית יוצרת תנאים שוויוניים יותר.
- כלי ההצעות הוא למעשה ״סיבוב״, שמסייע לקבוצות לתת לכל אדם הזדמנות שווה להביע עמדה, לפי רצונו.
- Loomio מאפשרת שימוש במגוון אמצעי מדיה (קישורים, סרטונים, תמונות, תרשימים וראיות תומכות), שנותנים מענה לסגנונות תקשורת שונים.
- Loomio עצמה פשוטה למדי, אך בעזרת הנחיה פעילה ובשלות קבוצתית ניתן ליישם כללי דיון ״באופן ידני״, באמצעות נורמות תרבותיות או כללים מוסכמים (למשל, דיון שבו ניתן לפרסם פעם אחת בלבד עד שכל השאר השתתפו).
- Loomio מספקת כלים גמישים לתקשורת בקבוצות קטנות וגדולות, באמצעות קבוצות אם ותת־קבוצות. בחלק מתהליכי ההתייעצות הגדולים השתתפו כמה קבוצות קטנות, והמסקנות שלהן שולבו בהמשך למסקנה רחבה יותר.
- כשנדרש זמן לחשיבה אישית, ניתן לקחת הפסקה ולעבד את המחשבות, ואז לחזור ולשתף תגובה ארוכה יותר או קישור למסמך. זו דוגמה לשילוב בין תקשורת אישית לקבוצתית לפי בחירה אישית.
- תכונות הנגישות של Loomio והתרגומים לשפות רבות מאפשרים לאנשים עם צרכים שונים מאוד להשתתף באופן שוויוני באותו דיון. זו דוגמה מרכזית לאופן שבו טכנולוגיה יכולה לאפשר השתתפות שוויונית בדרך שכמעט אינה אפשרית במפגש פנים אל פנים.
- כשאדם תורם מעבר לחלקו היחסי (מדבר יותר מדי), ניתן פשוט לגלול הלאה (בעוד שבמפגש פנים אל פנים התנהגות כזאת יכולה להשתלט לחלוטין על השיחה). עם זאת, פרסום ״קירות טקסט״ עדיין עלול לפגוע באיזון של דיון ב־Loomio.
התמודדות עם הטיות קוגניטיביות
המוח האנושי התפתח במשך מיליוני שנים כדי לאזן בין חשיבה מהירה ויעילה שהיא ״טובה מספיק״ לבין ניתוח עמוק ואטי שדורש משאבים רבים. כך ניתן להשתמש באינסטינקטים, בכללי אצבע ובהכללות כפתרונות מהירים וחסכוניים ברוב המקרים, ולעבור לניתוח מעמיק בעת הצורך.
אבל לפעמים אנו טועים. למעשה, יש ״תקלות״ מוכרות בתהליכי החשיבה האנושיים, שעלולות למנוע קבלת החלטות מיטביות. המצב נעשה מורכב עוד יותר בקבוצה. חשוב להכיר את הדינמיקות האלה.
יש מגוון רחב של הטיות קוגניטיביות (כדאי לקרוא את הרשימה), וכולן עשויות להשפיע על קבלת החלטות ועל שיתוף פעולה. הנחיה יכולה להיות כלי חשוב להתמודדות עמן, להעלאת המודעות לקיומן ולעידוד בחירות מודעות ביחס אליהן. למשל, ניתן לשאול מתי חשוב יותר להתקדם במהירות ומתי חשוב יותר לדייק.
תהליכים ותקשורת מובנים הם כלי יעיל להתמודדות עם הטיות קוגניטיביות ולשיפור איכות ההחלטות. המאמץ לפעול לפי תהליך במקום לבחור ב״דרך הקלה ביותר״ יכול לסייע בזיהוי טעויות חשיבה והטיות. במסגרת ההנחיה נדרשים לפעמים צעדים שמעוררים קושי או התנגדות, דווקא משום שהם מחייבים יציאה מדפוסי חשיבה מוכרים. הקפדה בתחום הזה יכולה לסייע לקבוצות להשיג את מטרותיהן העמוקות יותר, גם במחיר של אי־נוחות זמנית.
כמה דוגמאות לתהליכים שיכולים לסייע בצמצום הטיות קוגניטיביות:
- הכובעים של דה בונו: כובעים בצבעים שונים שניתן לחבוש באופן מטפורי כדי לצאת מהעמדות האישיות ולהתנסות בדרכי חשיבה שונות.
- רשימות בדיקה: דפוסי חשיבה מקובעים עלולים לגרום להחמצת דברים ברורים, במיוחד בתחומים מוכרים מאוד, ולכן רשימת בדיקה יכולה לסייע במניעת טעויות.
- חמש פעמים ״למה״: שאלה אחת או שתיים עלולות ליצור רושם שכבר הגענו למסקנה, לפני שהגענו לשורש העניין. חזרה על השאלה חמש פעמים נוטה לחשוף את הסיבה היסודית.
- מודלים לחשיבה: תרגילים כגון ניתוח SWOT, קנבס המודל העסקי או תרגילים מובנים אחרים לאיסוף מידע יכולים להוביל לניתוח ברור יותר ולחשוף הנחות יסוד.
ב־Loomio
- מידע ותרומות ממקורות מגוונים יכולים לערער הנחות יסוד או הטיות. הדבר מובנה בתכנון הבסיסי של Loomio: מתן אפשרות לקולות רבים יותר לתרום לדיון באופן שוויוני יותר מאפשר להימנע מ״חשיבה קבוצתית״.
- Loomio מאפשר למשתתפים להביע התנגדות באופן בונה. מרחב בטוח שבו התנגדות זוכה להערכה חיוני לתרבות של חשיבה ביקורתית.
- תקשורת בכתב שאינה מחייבת נוכחות בו־זמנית מאטה את השיחה ומאפשרת לשקול אותה ביתר תשומת לב, כך שיש הזדמנות לחשוב לעומק ולהימנע משגיאות קוגניטיביות.
- Loomio מזמין אנשים לתהליך מובנה חלקית שמוביל לקבלת החלטות שקולה יותר. ניתן להשתמש ב־Loomio למגוון רחב של תהליכים, אך עצם קיומו של מבנה כלשהו בדיון פותח אפשרויות נוספות.
איזון בין הרחבת האפשרויות להתכנסות
״היהלום״ של הרחבת האפשרויות וההתכנסות מתאר את צורת השיחה. בתחילה היא מתרחבת ופותחת מקום לרעיונות, למידע ולנקודות מבט שונות, ואז מתחילה להתמקד. התזמון הנכון של המעבר הזה חיוני להנחיה יעילה של דיונים שיתופיים, מועילים ומכווני פעולה.
אם מדלגים על הרחבת האפשרויות או מפסיקים אותה מוקדם מדי, יחסר מידע לעבודה, עלולה להיווצר תחושה שלא ניתנה הקשבה, ורעיונות טובים יישארו ללא ביטוי. אם מדלגים על ההתכנסות או דוחים אותה יותר מדי, הדיון עלול להימשך ללא סוף ובלי להגיע למסקנה שניתן לפעול לפיה, להתיש את המשתתפים ולא להשיג תוצאות.
גם כל שלב משנה בתהליך הרחב דורש תשומת לב לתזמון ולהתערבות המתאימים. הרחבת האפשרויות כוללת הצגת הנושא, הבהרה והעלאת רעיונות. ההתכנסות כוללת ניתוח, מסקנה ומחויבות. יש דיונים שמצליחים גם עם התייחסות כללית בלבד ליהלום, ואחרים נעזרים בפירוט קפדני של כל שלב ושלב משנה.
בתוך קבוצה, בדרך כלל יש העדפות אישיות לאחד המצבים, וגם לקבוצה כולה יש נטיות משותפות. חוסר איזון עשוי להתבטא בחשיבה מופשטת רבה מדי או בקפיצה לפתרונות. הנחיה יכולה לסייע לכל אדם ולקבוצה כולה להקדיש את המידה המתאימה של אנרגיה לכל אחד מהמצבים.
ב־Loomio
- התהליך הבסיסי של Loomio מסייע לקבוצות לעבור בכל שלבי התהליך: הדיון מרחיב את האפשרויות וההצעות מקדמות התכנסות. מודל היהלום היה מקור השראה מרכזי לתכנון המקורי של התהליך ב־Loomio.
- Loomio מסייע לקבוצות להשתמש ביהלום בדרכים דינמיות. למשל, ניסיון להתכנס באמצעות הצעה עשוי להוביל להרחבה מעמיקה יותר בעקבות אי־הסכמה, ולחשוף או להבהיר מידע שתומך בהתכנסות טובה יותר באמצעות הצעה מתוקנת.
- כמה מהתכונות הבסיסיות של Loomio תומכות היטב בכל אחד מהמצבים, כגון התראות לחברי הקבוצה כשמתחיל דיון חדש, המעודדות תרומה להרחבת האפשרויות, ומועדי סיום להצעות, המעודדים השתתפות בהתכנסות.
- כבר כיום ניתן להשתמש בתכונות הקיימות של Loomio כדי לקדם התכנסות, באמצעות פתיחת הצעה. שימוש טוב בהצעות הוא אחד הסימנים הבולטים לקבוצה שפועלת ביעילות ב־Loomio, ולעיתים עצם ההמלצה לפתוח יותר הצעות מסייעת לקבוצות שנתקלו בקשיים להתקדם.
הגדרת היקף העבודה
שיתוף פעולה מוצלח תלוי לעיתים קרובות בחלוקת העבודה לחלקים בגודל המתאים ובסדר המתאים.
ניתן להחיל על ההנחיה חשיבה של ״ניהול פרויקטים״ ולתכנן אותה סביב שאלות כגון:
- מהן התלויות בין המשימות (מהו הנתיב הקריטי, ומה צריך להיעשות קודם כדי לאפשר דברים אחרים)?
- באילו חלקים חשוב ביותר להתמקד? על מה אפשר לוותר?
- מהו היקף העבודה שניתן לבצע בזמן נתון כדי להגיע להתקדמות מועילה עם הזמן, האנרגיה והמידע הזמינים?
חשוב להימנע מניסיון לעשות הכול בבת אחת ולחלק את העבודה לחלקים שניתן לנהל. ניתן להתקדם לעבר מסקנה רחבה יותר באמצעות סדרה של חלקים קטנים. לעיתים קרובות עדיף להשיג משהו קטן אך מועיל מאשר לא להגיע לשום מסקנה. מצד שני, אפשר גם לשקוע יותר מדי בפרטים ולהחמיץ את הסוגיות הרחבות יותר.
בשיתוף פעולה אין לדעת מראש בדיוק מה יתפתח, ולכן היקף העבודה צריך להתפתח עם הדיון. הקביעה אם הסתעפות ברגע מסוים היא הסחת דעת או התפתחות דורשת שיקול דעת. נוקשות רבה מדי וגם גמישות רבה מדי עלולות להזיק. לעיתים השאלה אינה אם דבר מסוים רלוונטי, אלא מהו הסדר והתזמון שיתרמו ביותר להתקדמות.
אם מתכננים מפגש עם חלקים רבים הקשורים זה לזה, שכל אחד נשען על קודמו וכולם מובילים למסקנה שמשנה את החיים ומרחיבה את התודעה — ואם מצליחים לממש זאת, זה הישג מרשים. אבל בדרך כלל מפגש מורכב חורג מהזמן שהוקצב לו ועלול שלא לענות על הרצונות והצרכים של המשתתפים. - סילביה זור
סדרה של הסכמות קטנות
איחוד של שיחות רבות מדי יוצר בלבול. פירוק הנושא לחלקים עוזר לעיתים קרובות לקבוצות שחוות תסכול. אם נושא נראה חסר מוצא, מורכב או מעורר מחלוקת, ניתן להפריד אותו לשאלות נפרדות ולהגיע לקונצנזוס לגביהן, החל מהנקודות שקל ביותר למצוא עליהן הסכמה. לאחר מכן, כשמגיעים לנקודות שבמחלוקת, ניתן לצמצם את הדיון לסוגיות הליבה ולעבוד עליהן באופן ממוקד.
ב־Loomio
- שרשורי דיון לפי נושא הם כלי יעיל לתחימת היקף הדיון — אף יותר משיחה פנים אל פנים, ניתן להגדיר גבולות ברורים לדיונים ב־Loomio כדי לעודד התמקדות בשאלה מסוימת, ובמקביל לעסוק בהיבטים אחרים בשרשורים אחרים.
- לעיתים קרובות ניתן לראות התערבויות הנחיה כגון ״זה מחוץ להיקף של הנושא הזה, אבל אפשר לפתוח על כך דיון חדש״.
- עצם יצירת הקבוצה ב־Loomio עוזרת להגדיר מי אנחנו ועל מה התכנסנו לדון. הדבר עוזר למשתתפים לנהל את היקף הדיון.
- המבנה של הצעות בזו אחר זו ב־Loomio מתאים מאוד לגישת ״סדרה של הסכמות קטנות״ — ניתן לבנות הסכמות קטנות תוך שמירה על ההקשר בשרשור דיון אחד, ולהסתמך על ההיסטוריה של הצעות קודמות.
- תקשורת מקוונת שאינה מחייבת השתתפות בו־זמנית מאפשרת לחלק מהאנשים להרחיב מאוד את היקף העיסוק בלי לעכב אחרים. ניתן פשוט לפתוח דיון חדש או תת־קבוצה ולהעמיק ככל שרוצים ולמשך הזמן הרצוי, תוך שמירה על היקף העיסוק המרכזי של הקבוצה.
- תיבת ההקשר של הדיון ותיאור הקבוצה הם מקומות להגדרת היקף העיסוק של השיחה ושל הקבוצה, בהתאמה.
קצב ותזמון
לשיחה מועילה יש קצב. הקצב המתאים נובע משילוב מורכב של גורמים, ולעיתים קרובות מורגש באופן אינטואיטיבי, כמו באלתור מוזיקלי. מתי נכון להעמיק ומתי לקחת צעד לאחור? מתי נכון להוסיף מידע חדש ומתי להמשיך לבחון את מה שכבר הוצג? זהו ניהול הקצב.
למשתתפים שונים יש צרכים והעדפות שונים — לעיתים נדרשת האטה ולעיתים עידוד להתקדם. הקצב המתאים נוצר כשיש מתח פורה בין העמקה להתקדמות. כשהאיזון מופר, עלול להיווצר תסכול, בין שבשל חוסר סבלנות ובין שבשל תחושה שנשארים מאחור.
ב־Loomio
- מכיוון שאין צורך בנוכחות בו־זמנית, ניתן לקרוא ולהגיב ב־Loomio בקצב אישי, וכך יכול להתפתח קצב טבעי.
- ניתן לגלול מעבר לתרומות שמתקדמות לאט ולעודד התקדמות, ובמקביל ניתן להמשיך להעמיק בנושא בהדרגה בזמן שאחרים מתקדמים. הדבר אינו אפשרי בתקשורת בזמן אמת.
- מועדי הסיום של הצעות הם כלי לקביעת הקצב. לנושאים שדורשים התקדמות מהירה ניתן להקצות פרקי זמן קצרים, ולנושאים ממושכים יותר ניתן להקצות זמן רב יותר. החלטות שונות יכולות להתקדם בקצבים שונים.
- קל להתאים את קצב המעורבות האישי. אם השיחה מתקדמת מהר מדי או לאט מדי ביחס לצורך האישי, ניתן להוסיף תרומה, לקחת צעד לאחור ולחזור בהמשך כשמועלית הצעה.
- החלטה ״מהירה״ ב־Loomio נמשכת יום או יומיים, בעוד שהחלטה ״מהירה״ במפגש פנים אל פנים נמשכת כחמש דקות. ובכל זאת, Loomio אינו נתפס כ״אטי״ כפי שהיה נתפס מפגש שבו נדרשים יומיים להחלטה. ב־Loomio קבלת ההחלטות מתקיימת במקביל לעבודה השוטפת, ואיסוף התרומות של כולם במשך יומיים יעיל בהרבה מהצורך לתאם מפגש פנים אל פנים.
- ניתן לדמות הנחיה ב־Loomio ל״זמן קליע״, שבו ניאו יכול לעצור את הזמן ולהסתובב סביב קליע במטריקס — ניתן לעבור בשיחה חיה תמונה אחר תמונה. זה דומה לכוח־על.
ניהול כלכלת הקשב
תפקיד ההנחיה כולל ניהול של הקשב. המידע הזמין עשוי להיות בלתי מוגבל ממש. סינונו חיוני כדי להימנע מהצפה. ניהול כלכלת הקשב פירושו איזון בין חשיבות לבין הזמן והיכולת הזמינים.
הנחיה יכולה לעזור לקבוצה להגיע להסכמה על המטרה וההיקף של דיון או תהליך מסוים, וכך ליצור מסגרת לתעדוף הקשב. צמצום הסחות דעת והחזרת השיחה למסלול הן התערבויות נפוצות.
דרך חשובה נוספת לעבוד עם הקשב בהנחיה היא להתעקש שהקבוצה תשמור על המיקוד למשך זמן מספיק. כשהדברים נעשים מאתגרים, לא ברורים או לא נוחים, יש נטייה לוותר מוקדם מדי, לעבור לנושא אחר או להסיט את המבט. הנחיה יכולה לעזור לקבוצה להתמיד עד להשלמת התהליך, למען מטרותיה המשותפות.
תהליכים מובנים ותרגילים למיון מידע הם כלי הנחיה חשובים בתחום הזה. כמה דוגמאות:
- הקצבת זמן — קביעת פרק זמן לסיעור מוחות או לשיחה על נושא מסוים.
- תעדוף סדר היום — רישום כל הנושאים שרוצים לדבר עליהם, ואז בחירת הנושאים החשובים ביותר להתמקדות, לפני שניגשים לתוכן.
- ענן פתקים — העלאת רעיונות או שאלות רבים, קיבוצם לפי נושאים ואז איחודם לנושאים ממוקדים.
- מקום לשמירה להמשך — מרחב לריכוז רעיונות או שאלות שעולים ואינם רלוונטיים מיד, כדי לעסוק בהם בהמשך.
- איך נראית הצלחה?? הגדרת קריטריונים להצלחה ושמירה על המיקוד של הקבוצה בהם עד להשגתם.
ב־Loomio
- אחת התכונות החשובות ביותר לניהול קשב ב־Loomio היא ארגון דיונים בשרשורים לפי נושא. יש סיבה לכך שהמבנה הזה היה מהראשונים שהופיעו בתקשורת מקוונת לפני עשרות שנים, והוא עדיין נפוץ כיום: זו דרך יעילה מאוד לנתב את הקשב. לרוב, עצם הצגת הנושא באותיות גדולות בראש העמוד עוזרת להבין באופן אינטואיטיבי כיצד להישאר ממוקדים בו.
- הפעילות ב־Loomio היא המטבע של כלכלת הקשב שלה, וכל דבר שיוצר התראה משתמש במטבע הזה. התוכנה מגדירה, על סמך משוב מהמשתמשים, איזו פעילות נחשבת בולטת מספיק כדי ליצור התראות (למשל, תגובות, הצבעות ומסקנות יוצרות התראות, ואילו סימון ״אהבתי״ על תגובה אינו יוצר התראה).
- הגדרות ההתראות מאפשרות שליטה רחבה ומותאמת אישית בכלכלת הקשב ב־Loomio. עזרה בהגדרת ההעדפות האלה היא כלי חשוב לשימוש מושכל בקשב של הקבוצה.
- תת־קבוצות יכולות להיות כלי יעיל לוויסות הקשב. אם רק חלק מהאנשים צריכים להקדיש תשומת לב לנושא, ניתן להעביר אותו לתת־קבוצה.
- ההחלטה התכנונית המכוונת, שאינה פופולרית במיוחד, לא לאפשר הצעות מקבילות ב־Loomio נוגעת לזרימת הקשב — לעודד את הקבוצה לעבד הצעה במלואה לפני שממשיכים הלאה.
בתכנון של מערכות מידע רבות, הבעיה הוגדרה בטעות כמחסור במידע במקום כמחסור בקשב. כתוצאה מכך נבנו מערכות שהצטיינו באספקת עוד ועוד מידע לאנשים, בעוד שהצורך האמיתי היה במערכות שמצטיינות בסינון מידע לא חשוב או לא רלוונטי. — ויקיפדיה
התערבויות בהנחיה
מספר טכניקות ההנחיה גדול כמספר העוסקים בהנחיה בעולם, וספריות שלמות של ספרים נכתבו בנושא. אין אפשרות לספק רשימה מקיפה של התערבויות.
עם זאת, ניתן להיעזר בחלוקה לשתי קטגוריות של התערבויות:
- התערבויות תומכות: הזמנה לתרום, העמקה, עידוד ביטוי, עידוד עדין להשתתפות, טיפוח, הגנה ויצירת מרחב.
- התערבויות אסרטיביות: לקיחת צעד לאחור, עצירת מהלך, הצבת גבולות, קטיעה, אתגור, החזרה למסלול ומניעת התנהגות פוגענית.
כמעט כל התערבות בהנחיה פנים אל פנים ניתנת להתאמה וליישום במרחב המקוון.
פנייה אישית לאנשים בדרישה לתרום עלולה ליצור תחושה כמו בכיתה, כשלא יודעים את התשובה וחוששים להיראות טיפשים. לעומת זאת, הזמנה כללית לתרום המופנית למי שטרם דיברו מסמנת למי שמשתתפים בקביעות שכדאי להמתין, ונותנת למי שממעטים לדבר הזדמנות להשתתף. — סילביה זור
ב־Loomio
- כלי ההתערבות ב־Loomio כוללים תגובות, אזכורי @, הוספה והסרה של משתמשים, ופתיחה ומחיקה של דיונים. ניתן להשתמש בהם לצורות שונות של התערבויות תומכות ואסרטיביות.
- ההתערבות הנפוצה ביותר היא תגובה — פנייה פשוטה לקבוצה כדי לעודד התנהגות מסוימת או לנסות לצמצם אותה.
- הרשאות השתתפות מציעות כלים שאינם עדינים במיוחד אך יעילים לניהול השתתפות, כגון מתן או שלילת אפשרות לפרסם דיונים או הצעות.
- Loomio מציע כמה תכונות המבוססות על אמון וחסרות בכלים אחרים, כגון האפשרות הניתנת כברירת מחדל לכל המשתתפים לערוך את ההקשר של דיון, גם אם פורסם במקור בידי אדם אחר. תכונות אלה שואבות השראה ממיזמים כגון ויקיפדיה ופיתוח תוכנה בקוד פתוח.