אלנה מ-Loomio פגשה את טיל וולפר ב-POC21, מחנה חדשנות בן 6 שבועות בצרפת שהתמקד בחומרת קוד פתוח לקיימות. טיל תרם למחנה את מומחיותו כאדריכל ומעצב. הוא יצא לרגע כדי לספר כיצד הוא משתף פעולה בבית עם קולקטיב של 200 אמנים ואמניות המאכלס 12 מבנים בהמבורג, גרמניה.
הסיפור של Gängeviertel
לאחר המשבר הפיננסי, אמנים ואמניות ברחבי גרמניה חשו מוגבלים בשל המחסור במרחבים ליצירה במחיר נגיש, וחשבו על שימושים חלופיים למבנים ריקים.
בהמבורג במיוחד שכר הדירה היה גבוה מאוד. בשנת 2009 החליטו אמנים ואנשי אקטיביזם רבים להשתלט על מבנים – אך בדרך ייחודית.
“קראנו לזה ״מדיניות הדלתות הפתוחות״. השתלטנו על 12 בתים במרכז המבורג במהלך מסיבת רחוב שנמשכה סוף שבוע.”
הם מילאו 12 מבנים ריקים בתערוכות אמנות והזמינו את הציבור להיכנס – וכך הדגימו את הערך האזרחי והתרבותי של האמנות ושל המבנים עצמם.
שנים לאחר מכן, הקהילה התוססת הזאת, Gängeviertel – שפירוש שמה הוא ״הסמטאות״ – עדיין משגשגת. יותר מ-200 איש גרים בבתי עובדי הנמל הישנים שהוסבו לשימוש חדש, מוכרים כיום כמבנים היסטוריים וניצלו מהריסה.
כל אחד מ-12 הבתים קיבל אופי משלו: אחד לאמני רחוב, אחר לפעילים פוליטיים מהשמאל ואחר לאמנויות היפות. זהו אי של קהילה יצירתית בתוך רובע עסקים מרכזי של פלדה וזכוכית.
“מסביבנו יש רק גורדי שחקים. המטה הגרמני של Google, המטה הגרמני של Facebook והמטה הגרמני של Exxon Mobile הם השכנים המיידיים שלנו, דלת מול דלת…. זה ניגוד די מיוחד.”
איך לשתף פעולה עם 200 איש
נוסף על האספות הכלליות השבועיות, תושבי Gängeviertel השתמשו ברשימות דוא״ל ארוכות. אבל הכמות הפכה למעיקה, עם עשרות הודעות ביום. זה פשוט לא היה מעשי, ולכן הם חיפשו פתרון מקוון אחר.
אנחנו משתמשים ב-Loomio כשיש דיונים מעמיקים יותר שאי אפשר פשוט לקבל לגביהם החלטה באספה הכללית, כי נדרשת הכנה נוספת. אנחנו מעבירים שאלה ל-Loomio, אנשים דנים בה במשך שבוע או שבועיים, ואז היא חוזרת לאספה הכללית.
דוגמה אחת להחלטה שהיה מעשי הרבה יותר לקבל ב-Loomio מאשר פנים אל פנים עסקה בשיפוץ בר ומקום מפגש, “הסלון של כל הקולקטיב”. היו הרבה דעות ופרטים שונים שהיה צריך להביא בחשבון. התוכניות האדריכליות הועלו, והקהילה הצליחה להגיע לקונצנזוס.
טיל חושב כעת לעומק על מה שאפשר להשיג באמצעות קבלת החלטות מקוונת.
“דיון שהייתי רוצה להעלות ל-Loomio הוא על צורת הבעלות שאנחנו רוצים לבתים שנתפסו בעתיד, כי זה מה שאנחנו דנים בו כרגע עם העירייה. בין שנקנה אותם ובין שנשכור אותם, יש הרבה פתרונות מפורטים מאוד, ולשם כך Loomio ממש מתאימה.”
אחת הסיבות שחשוב כל כך ל-Gängeviertel להשתמש ביעילות בשיתוף פעולה מקוון היא הצורך של הקולקטיב לשתף מספר גדול של אנשים באופן משמעותי.
כשחושבים על קולקטיב של 200 איש, זו שאלה של קנה מידה. אם באמת רוצים שכולם יהיו חלק מהחלטה, זה כמעט בלתי אפשרי באספה הכללית. יש אנשים שמדברים בצורה מוחצנת וקולנית מאוד, ולכן למי שלא מסוגלים לדבר בפני קהל קשה להשמיע את קולם. זה הרבה יותר קל כשיש כלי מקוון. לכולם יש הזדמנות שווה להשפיע – זה מושלם.
הגורם המרכזי הנוסף הוא מורכבות הנושאים הנידונים. כשקהילה מגוונת של אנשים יצירתיים ובעלי מחשבה חופשית עוסקת בבנייה, בעניינים משפטיים, באירוח אירועים, בפרויקטים יצירתיים ובחיים משותפים, עולה לדיון מגוון עצום של נושאים.
“החלטות מורכבות יותר נמשכות יותר מדי זמן פנים אל פנים. אנשים מתעייפים. מתקיימת פגישה של שעה שאף אחד לא מקשיב בה. ישיבה בחדר עם 50 או 60 איש בניסיון להגיע להחלטה על משהו – יש לכך גבולות מסוימים. אני חושב שמתקבלות החלטות מבוססות יותר כשיותר קולות נשמעים, ובסופו של דבר התוצאות פשוט טובות יותר.”
ההשראה שבעשייה עצמה
“ברגע שאנשים מגיעים לקולקטיב Gängeviertel, הם נכנסים ומיד רואים שהכול פועל בצורה שונה לגמרי. זה נותן להם השראה עצומה לחשוב מחדש על הדרך שבה הם חיים בדרך כלל.”
טיל אומר שאוטובוסים של תיירים שעוצרים ליד ביתו יכולים להיות מעט מוזרים, אבל הוא גאה להדגים דרך חיים אחרת שאפשר לראות במו עיניים.
“אני חושב שזה די מגניב באמת לנסות לעשות את זה. לא להשאיר את זה תמיד במרחב היפותטי – ״אה, אולי יהיה לנו עתיד שבו נהיה קרובים יותר, נעבוד יותר יחד ונחלוק דברים באופן שוויוני יותר״ – אלא באמת לנסות לעשות את זה ביום־יום.”
אפשר לקרוא עוד באתר ובעמוד ה-Facebook שלהם. ובביקור בהמבורג, אפשר לקפוץ ולראות במו עיניים – חיים משותפים ויצירתיים אינם רעיון היפותטי, אלא מציאות יומיומית ב-Gängeviertel.
